גבולות הצפון

בפרשת מסעי (לד, ז) מתחילה התורה לפרט את מידותיו של גבול הצפון. ולשם בהירות הדברים נביא את שרשרת הפסוקים האמורים בפרשה:

"וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר: מֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה: וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן"

כפי שניתן לראות, התורה מורה לנו את גבול הצפון, תוך שהיא מציינת לארבעה מקומות מרכזים. ואלו הם: הר ההר, לבא חמת, זפרון, וחצר עינן. ננסה לעמוד על המקומות הללו כפי שהם מוזכרים בדברי רבותינו זצ"ל.

הר ההר

נפתח בנקודה הראשונה: הר ההר.

בפסוק כתוב:

"וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר"

הר ההר נמצא בנקודה היותר מערבית של ארץ ישראל, וככל הנראה מיקומו על המים. ונסקור את הפירוש לפסוק, כדי לקבל עוד סימנים לזיהוי המקום.

התרגום אונקלוס מתרגם את "תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר" כך: תכונון לכון להור טורא. והתרגום ירושלמי מתרגם את הר ההר: לְטַוְורוֹס מָנוֹס. ובתרגום יונתן: לְטַוְורוֹס אוּמָנוֹס.

אומנוס מוזכר בשיר השירים (ד, ח) שם נאמר:

"אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים"

ומשמע מדברי הירושלמי (שביעית ו, א) שאמנה הינו למעשה הר ההר.

גם בגמרא בגיטין (ז.) מצאנו את הר זה בנוסח שונה וכך לשון הגמרא:

 "איזהו ארץ ואיזהו חוצה לארץ? כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים - ארץ ישראל, מטורי אמנון ולחוץ - חוצה לארץ"

טורי אמנון מתוארים בגבול הצפוני של ארץ ישראל.

סימנים לזיהוי ההר

ויש להביא סימנים נוספים המעידים על מיקומו של ההר הנזכר.

ברש"י על התורה כתוב, שההר נכנס בתוך המים. ובזה נפסלו מספר אפשרויות לקביעת ההר, שכן ההר צריך לעמוד על שפת הים. כמו כן מבואר בגמרא בגיטין (שם) שטורי אמנון היו רכס הרים, ונחלקו שם רש"י ותוספות, אם הם עמדו בשורה מצפון לדרום, או ממזרח למערב.

ומכל מקום מבואר שההר היה חלק משרשרת הרים.

אולם רבו השיטות בקביעת מיקומו המדוייק של ההר. ולשם ההעזר נביט במפה המצורפת:

במפה שלפנינו ניתן לראות את צורת הארץ. לאורך קו הים הוצבו שישה כוכבים בצבעים שונים.

הסמלים מציינים את המקומות המשוערים כטורי אמנון המוזכרים למעשה בפסוק.

לחיצה על הסמל תפתח בפנינו חלון המציין את השיטה הסוברת כן.

ברצוני להודות לרב א. קרלינסקי שיחי' על השקעתו בפיתוח המפה.

רק להזכירכם שניתן להרשם לקבלת הגליון תוספת שביעית בטופס המצורף:

שיטת האדמת קודש.

כפי האמור, ישנם מספר שיטות לקביעת מיקומו של הר ההר. ונפתח בשיטה המקריבה ביותר והיא שיטת האדמת קודש. וכך כותב בספרו (בפרק גבולי א"י המערבית עמוד 12):

והקצה המזרחי שלה הוא ההר הגדול הנקרא הר עניסי הוא ההר אשר עיר האמאנא ישובת לרגלי שפועו המערבי וצדו המזרחי זקוף ככותל גבוה בערך אלף מטר. 

במפה המצורפת ניתן להבחין בדגימת פני השטח. ניתן ללחוץ על המפה ולנוע לצדדים. כאשר נעשה זאת נקבל הדמיה של גובה ההרים.

בצד שמאל על יד המים נוכל להבחין בעיר ביירות. ומאחוריה כלפי מזרח הדמיה של גובה הצוקים שמגיעים לגובה של כמעט 2,000 מטר.

כמו כן ניתן להבחין ברישום Hammana שתרגומו: אמנה. וזו כוונת האדמת קודש באומרו שהצוק ישר זקוף ככותל. וכפי שממשיך שם בתיאור מיקומו המדוייק של הר ההר:

באמצע שלשלת טורי אמנון רחוק מקצה המערבי שאצל הים כמו מהקצה המזרחי על גב גבוה ארוך וצר מתנשא הר אחד הנקרא בתורה בשם הר ההר ובארמית הוד טורה. כמו שתרגם אונקלוס. והעברים שנו מקום שתי המלות הארמיות ויתנו מלת טורא קודם מלת הוד.

בתוך כך ציינו, ששיפולי ההר אמנון, הגיעו לתוך המים. כמבואר ברש"י בפרשת מסעי. ובעל האדמת קודש, מציב חלוקה בין טורי אמנון המוזכרים בגמרא, לבין הר ההר המופיע בפסוק. אולם מבואר שהם קרובים זה לזה. ולכך יקשה במעט כפי שעיניינו רואות שאין ההר נוגע במים. (היישוב אמנה רחוק מקו המים ביותר מ-20 קילומטר)

אך ניתן להציע הסבר, ששיפולי ההר נידונים כרגליו כל עוד אין הר נוסף אחריו. ואכן ניתן למצוא מורד מרכס ההרים ועד ביירות. ואפשר שהיא נקראית בשיפולי ההר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נרשמת בהצלחה

כעת תקבל את הגליון לתיבת המייל

מוזמן להתרשם מהגליון האחרון שלנו: