קדושת שביעית לא מסתיימת בצאת שנת השמיטה, אלא ממשיכה גם לתוך השנה השמינית (ר"ה יב:). דין זה נדרש מן המקרא 'בחריש ובקציר תשבות', ודרשו חז"ל (ר"ה ט: ירושלמי שביעית א, א) קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית.. ומשמעותו, שאסור לקצור תבואה שגדלה בשנה השביעית. מלבד קדושת הפירות יש איסור מלאכה גם באדמה ובאילות (תוס' ר"ה שם ד"ה מנהג) דהביא מן המקרא: 'מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת', שגם בסוכות של מוצאי שנת השמיטה נוהגת קדושת השביעית.
מלבד איסור מלאכה יש חובה לשמור על פירות שביעית בקדושה גם בשמינית. (שביעית ח) פירות האילן שחנטו בשביעית נוהג בהם קדושה גם בשנה השמינית (ראש השנה יב:) יש הסוברים שעונת המעשרות היא קובעת, ועל כן עם הגיעו הפירות לעונת המעשות בשביעית נוהג בהם קדושת שביעית גם בשמינית. (רמב"ם שמו"י ד, יג) ישנם פירות שגדילתם אורכת שנתיים, ועל כן קדושת השביעית שלהם נוהגת בשנה התשיעית (שביעית ה, א)