מזרה הינו כלי מלאכה ונחלקו הראשונים במטרת שימושו. יש הסוברים שהוא כלי בעל שלוש שיניים המשמש להנפת התבואה באויר בכדי להוציא ממנה את המוץ (רש"י ע"ז טו: מפרשי המשנה שביעית ה, ו) והוא כלי הנקרא פעמים רבות בשם 'רחת' (פיה"מ כלים טו, ה) אך יש סוברים שהם שני עניינים שונים. (תוס' ע"ז טו: ד"ה והמזרה) ויש הסוברים שהיא נפה (ראה רש"י ירמיהו טו, ז) ויש הסוברים שהוא כלי חרישה (תוס' שם). ויש סוברים שהוא כלי כעין רחת העשוי מעור בעל עשרים וארבעה שיניים. (ר"ש כלים יג, ז. ערוך ערך מגב)
מלבד שימושה לזרייה, משמשת המזרה לעידור וחרישה (רש"י נדה טו: ד"ה המזרה)
במשנה בשביעית (ה, ו) מבואר שאסור לאומן למכור את המזרה בשביעית, מחמת והמזרה משמשת לאיסור, ובכך יכשלו עוברי עבירה, שיעשו מלאכה בשנה השביעית.