רבים תוהים, מה קשורה מצוות השמיטה לאדם בעיר. התורה צוותה אותנו להשבית את הקרקע בשנה השביעית. הצצה בלשון המקרא מגלה לנו שהתורה אומרת. ושבתה "הארץ" וכן אומרת התורה "שדך לא תזרע" – המשמעות הפשוטה אומרת שרק אם היה לכם בית צמוד קרקע עם חוה חקלאית מאחור, הייתם קשורים לכל זה. אבל מה לאדם שגר בקומה חמישית ולאיסור מלאכת זמירת כרמים? האם זה באמת כך?

זריעה בתוך הבית

שאלה זו הובילה את הירושלמי להסתפק, האם מותר לאדם לזרוע בעציץ בתוך הבית? מאחר והמלאכה לא נעשית בשדה היה מקום לחשוב שאין זה בכלל גזרת הכתוב.

הירושלמי נותר בספק. ובספר פאת השולחן צידד להקל בספק זה.

אך הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספרו דרך אמונה (הלכות שמיטה ויובל פרק א' ס"ק נו), כותב שדבריו אינם מוכרעין, ואין להקל.

אך חשוב להדגיש שיש חילוק מהותי בין מבנה העציץ, ובין מטרת גידולו דווקא בבית. כי באופן שהעציץ אינו נקוב [אינו נחשב כמחובר לאדמה], וצורת גידולו בבית לא מועילה לו [כגון שאינו מגן עליו ממזיקים] אפשר שיש להקל. אמנם באופן שצורת הגידול המיטבית נעשית בתוך הבית. כגון חממות חקלאיות שהן מבנה בנוי לפעמים על ידי זכוכית, יריעות ניילון, או מחיצות פלסטיות. הרי שאסור לזרוע בה בשביעית אפילו בעציצים שאינם נקובים. וכן גם הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל

זריעה בגינות נוי בבנין חילוני

זה לא מקרה נדיר, בפרט במקרה כמו של ג', אברך שומר תורה ומצוות, שהתגורר בבניין שיש בו דיירים שאינם שומרים שתומ"צ. זו גם הסיבה שכשהגיעה שנת השבע דפק השכן מהקומה הראשונה על דלתו של ג', ודרש את דמי ועד הבית.

רק אז ג' תפס את ראשו בחלחלה בפרט שחדרה למוחו ההכרה שהגינה הקטנה בכניסה לבנין עומדת לעבור עבודות גינון שיגרתיות, ללא שום התחשבות בשנת השמיטה שבפתח. לצערו של ג' הפיתרון לא נמצא באופק. השכן מקומה ראשונה שהיה אגב סימפטי ומתחשב, האזין ברוב קשב למצוות השמיטה, אך טען בתוקף שעליו לשאת בהוצאות ועד הבית כמו כולם – שוה בין שוים.

מרן בעל דרך אמונה (שמו"י א, ס"ק ט) מכריע בספרו דין מענין. על ג' להפקיר בפני שלושה את הזכויות שלו בגינה. ולא רק זה, כי כל הדירה עדיין רשומה בכלל על שם אשתו, אז מבחינת היא הבעלים מה שאומר, שגם היא צריכה להפקיר בפני שלושה. יש מקילים, מציין הגר"ח, שסוברים שאין צריך להפקיר בפני שלושה.

זה פתרון הסילוק של ג' מאיסור השבתת אדמה, אך מה לעשות עם תשלום 'ועד הבית', – כספו של ג' הולך במישרין לממן עבודה בשביעית. אמנם נכון שאין כאן איסור עבודה בשדה, אך הוא מכשיל את שכניו באיסור תורה (ע"ז טו:).

גם לזה נמצא הפתרון. לא לשלם! כלומר, להסביר בחביבות הנדרשת כמה הדבר לא מעשי. אמנם אם לא ישלם יתבע אותו השכן למשפט, יכול לשלם אך לציין במפורש שהתשלום הולך לנקיון הבנין בלבד, וחס וחלילה לא למימון עבודות אדמה בשמיטה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

נרשמת בהצלחה

כעת תקבל את הגליון לתיבת המייל

מוזמן להתרשם מהגליון האחרון שלנו: