פול המצרי הינו מין קטנית אשר לאחר שמשלים את גדילתו, צובר הגידול לחות ורטיבות והופך לירק (ירושלמי כלאים ח, ג). פול המצרי עשוי להזרע גם לצורך זרע, וגם לצורך ירק (רש"י ר"ה יג: ד"ה: פול) ודינו תלוי בכוונת הזורע (רמב"ם מעשר שני א, י)

נחלקו תנאים אם פול המצרי הנזרע לזרע דינו כירק או כקטנית. יש הסוברים שדינו כקטנית (שביעית ב, ח). ויש הסוברים שדינו כירק, (שם ז)

לענין מעשרות נאמרו שלושה שיטות. יש הסוברים שלעולם פול המצרי נידון כירק, וממילא שנת חיובו נקבעת על פי תקופת לקיטתו (ר"ה יג:). ויש הסוברים שהוא תלוי בכוונת הזורע, שכאשר זרעו לירק, דינו כירק, לעומת זאת לזרע דינו כזרע, ונקבע לפי זמן השרשתו.  שיטה שלישית מצאנו הסוברת, שבכל אופן הוא מתעשר בגמר הפרי (ר"ה שם)

לענין נדרים יש הסוברים שהוא כירק, ויש הסוברים שדינו כדגן. (נדרים ז, ב) כמו כן מצאנו שהנודר מן הירק, מותר בפול המצרי רק בהיותו יבש, אך אם נותר לגדול על שנעשה לח, אסור לאוכלו, מפני שהוא בכלל ירק. (נדרים ז, א)

בדיני כלאי זרעים מצאנו, שאסור לזרוע פול המצרי יחד עם שאר ירקות (כלאים ג, ד). וטעם הדבר משום שפול המצרי מסתרך ומתערבב (רש"י שבת פה:) עוד מצאנו שפול המצרי מותר בזריעה יחד עם חרוב (כלאים א, ב) והטעם משום שצורתו זהה לגידולי החרוב (מפרשי המשנה שם)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.