• Version
• Download 5
• File Size 441.10 KB
• File Count 1
• Create Date פברואר 27, 2023
• Last Updated מרץ 3, 2023

פרזות ופרוזבול

פרזות ופרוזבול

פענוח המילה 'פרזים'

"עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט, יט)

הפסוק עוסק באנשי ה'פרזים' שנקראו בשם זה מחמת שישבו בערי ה'פרזות', כך מבואר בפסוק. אמנם לא נתבאר מה פירושה של מילה זו. ונאמרה בה מספר פירושים כפי שיובא בשורות הבאות.

בפרשת דברים (דברים ג, ה) כתוב: "כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד" וברש"י: 'פרוזות ופתוחות בלא חומה'. ומבואר ש'פרוז' הוא מונח המתאר עיר שאינה מוקפת חומה.

השימוש במילה זו נפוץ גם בנביא (שופטים ה, ו-ז) מובא: "בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחוֹת וְהֹלְכֵי נְתִיבוֹת יֵלְכוּ אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת, חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל" ופירש רש"י:  'ערי הפרזי שאין להם חומה וכו'.

וכן בנבואת זכריה (ב, ח) נאמר: "וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ"

ובפענוח שורש המילה מצאנו כמה ביאורים:

פרזות מלשון מפוזרות

רבינו בחיי בפירושו לפרשת דברים (שם) כתב, שתיבת 'פרזות' מורכבת מתיבת 'מפוזרות' וכן לשונו: לבד מערי הפרזי. שהן פזורות ופתוחות מאין חומה. פירוש זה מתייחס למשמעות פיזור, אך משמש כמעט בכל המקומות בתיאור החומה שסובבת את העיר.

פרזות מלשון פרוצות

הרש"ר הירש (שם) מקשר בפירושו לתורה את השורש 'פרז' עם המושג 'ברז', שעל פי רוב מתאר חור שהיו נוקבים בחבית, כדי למזוג ממנה מעט מעט. משמעות זו מתארת מחסום שנפרץ וכך גם משמשת כמשל בתאור הערים שאין בהם חומות, והינן פרוצות לכל העולם. הרש"ר מצביע על המילה 'פרץ' שהיא לשני המילים הנזכרות, שכולם בעלות משמעות זהה, וכן צורת כתיבתם והגייתם קרובים זו לזו. וראה עוד בפרשת אמור (ויקרא כד, יב) שהביא עוד גוונים למילה זו, שכולן סובבות סביב משמעות אחת.

מקור הדברים מהפסוק במשלי (כג, לב) שם נאמר: "אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ" ופירש רש"י על המקום: 'יפריש - ל' עקיצה פויינ"ט בלעז'. וכאשר נעקוב אחר תרגום המילה 'פויינט' נמצא שרש"י מביאו בגמרא ביבמות (ה.) לגבי הלכות שעטנז, שאסור לתפור בגד צמר עם חוטי פשתן, ואולם איסור זה נוהג רק כאשר החיבור נעשה באמצעות 'שתי תפירות', ובלשון הגמרא: תכיפות. וביאר רש"י את מונח 'תכיפה' וכך לשונו: 'תכיפה - פויינ"ט שתוחב תחיבה אחת במחט'. לפנינו השוואה רוחבית בין מילת המקור – 'פרש' המופיעה במשלי, ועד תכיפת המחט בתוך הבד, בעוד שני המילים מדברות מענין ניקוב החומר.

להשלמת הדברים נבחין בדברי הגמרא בחולין (ח.) אודות סגנונות השחיטה והאופנים הכשרים בה. וכך לשון הגמרא: 'ת"ש ליבן שפוד והכה בו, נדון משום מכות אש, אלמא חבטא קדים. התם נמי דברזייה מיברז, דהיינו חדוד' בביאר המושג 'ברזייה מיברז' כותב רש"י: 'מברז - פויינ"ט בלע"ז'.

סוכה (לב:) המבררת את זהותו של 'ענף עץ עבות', ומסקנת הגמרא שאין כוונת התורה לעשב הנקרא 'הירדוף' משום שהוא קוצני ופוצע את הידים, והרי התורה ומצוותיה השתבחו בתואר 'דרכי נועם' ואילו עשב ההירדוף 'מברז בריז את הידים כקוצים, שראשי עליו עשויין חדין כמחט', כדברי רש"י והתוספות בסוגיא הנזכרת.

פרוז – לשון יווני

מן הראוי לציין כאן 'ידיעה יקרה' העשויה לשפוך אור על מקור המילה 'פרזות', ונפתח בדברי הנביא במלכים א (ז, ז) בענין בניית אולם המשפט של שלמה המלך, וכל לשון הפסוק: "וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה" וגו' ותרגם זאת התרגום: 'וְאוּלַמָא לְאַתְקָנָא תַמָן כּוּרְסֵי בֵּית דִינָא דְדָאֵין תַּמָן פְּרוּסְדָא לְבֵית דִינָא' פרוסדא זה פרוזדור, כך מפרש רש"י (ד"ה ואולם), שלמה המלך בנה פרוזדור לפני האולם בו היה כסא המשפט.

פרוזדור מוכר לרבים מהמשנה במסכת אבות (ד, טז) האומרת: 'רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין'. ורש"י על המקום ציין את המקור למילה זו: 'פרוזדור לשון יון הוא והוא בין השער לחצר קודם שיכנס לפני המלך'. וכן הובא בתוספות בנדה (יז. ד"ה פרוזדור) שמקור מילה זו מ'יוונית'.

פענוח מילה זו עשויה לתת ביאור חדש במושג פרזות. משום שמקור המילה מתאר את המבוא והמקדים לפני העיקר. ואפשר שערי הפרזות עמדו סביב לערי המרכז, והיו כעין מבוא לעיירות הגדולות. המילה 'פרוס' משמשמת כתיאור ל'הקדמה' כפי שמופיע במשנה בבכורות (ט, ג) האומרת: 'שלש גרנות למעשר בהמה בפרס הפסח בפרס העצרת בפרס החג'. וביאר התפארת ישראל (שם אות לא) שפרוס בלשון יון משמעותו 'קודם'.

וראה במשנה במגילה (כג:) שיש בזה פירוש נוסף. ויעויין בפרי מגדים (משב"ז סט, א) שהביא בזה שני פירושים. והביא שמקורו מהשפה הארמית. ותוכן המשמעות הינה 'התחלה' והביא לכך ראיה מהתרגום על הפסוק "כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח" (שמואל א ט, יג) ובתרגום: 'אֲרֵי הוּא פָרִיס מְזוֹנָא'.

פרוזבול

חשוב לציין למושג נוסף שמקורו משפת לע"ז כמו שכתוב במשנה בגיטין (ד, ג) 'הלל התקין פרוזבול מפני תיקון העולם'. ובגמרא (שם לו:) מובא: 'מאי פרוסבול אמר רב חסדא פרוס בולי ובוטי בולי - אלו עשירים, דכתיב ושברתי את גאון עוזכם, ותני רב יוסף: אלו בולאות שביהודה בוטי - אלו העניים דכתיב: העבט תעביטנו'. נמצא שפרוזבול מורכב מהשורש 'פרוז' שהוא 'תקנה'. כמבואר ברש"י (לו. ד"ה פרוז). וכן מובא שרבא תרגם פרוזבול לאדם שאינו דובר לשון הקודש, ואכן תרגם לו זאת בתור 'תקנה'.