ארצות ממזרח לירדן

במרבית השנים אנו קוראים את פרשת מטות יחד עם הפרשה שאחריה – פרשת מסעי. דבר זה אינו במקרה, מאחר ולשני הפרשות הללו תפקיד מכריע בהבנת גבולות הארץ. בעוד פרשת מטות עוסקת בגבולות עבר הירדן, פרשת מסעי מפרטת את הגבולות שבתוך ארץ ישראל. (ונמצא לכך רמז נפלא, שדווקא בני ארץ ישראל חשים את החלוקה שיש בין עבר הירדן לארץ ישראל, אך בני חוץ לארץ שקוראים השבוע את פרשת  פנחס, יסגרו את הפער בשבוע הבא, אז יקראו את פרשת מטות מסעי יחד.)

מאמר זה יציב מספר הנחות אודות עבר הירדן, כאשר ראשיתו יחקור היכן מיקומו של עבר הירדן, וכהמשך לכך יעסוק החלק השני בשאלה, האם הוא נידון כארץ ישראל מדאורייתא ומדרבנן.

עבר הירדן של פרשתנו, שוכן מזרחית לארץ ישראל כפי שנוכיח להלן. אך צריך לדעת שכאשר אנו אומרים 'עבר הירדן' הכוונה לחבל ארץ רחב המתפרש כמעט לכל אורך הגבול המזרחי, ואולי אף מעבר לו.

מזרח ארץ ישראל

בכדי להוכיח את מיקומה של עבר הירדן, נזכר במשלו של בלעם שאמר: "מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל". ופירש האבן עזרא את המשמעות 'הררי קדם' – הרי מזרח. ושם על גבי ההר עמד בלעם וצפה על עם ישראל.

לצד ארץ מואב, שכנו ארצות נוספות והן: אדום, עמון, סיחון, ועוג.

רבינו אשתור הפרחי, מבאר את גבולות הארצות בספרו הנודע - 'כפתור ופרח'. אולם חילק אותם לשני מקומות, פרק יא, ופרק מז. ובפרק יא מדגיש את הארצות שנתחלקו בפרשתינו לשבט גד, ושבט ראובן, וכן חצי שבט המנשה.

חשבון

טרם שנכנסו לארץ ישראל, ראו שבט ראובן וגד את ארץ הגלעד. ומכיון שהיה להם מקנה רב, בקשו לקבל נחלתם בארץ הזו. לשם כך הם פנו לנשיאי העדה, משה רבינו, ואלעזר הכהן, ופרטו את המקומות אשר ראו לפניהם. ואלו הם: "עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן". הכפתור ופרח מתחיל ביאורו מהעיר חשבון, ומציין לעיר הנקראת 'חסבן'.

הכפתור ופרח מעיד שחשבון נקראית 'חסבן' והיא מהלך שני ימים מזרחית דרומית לבית שאן. גם בימינו אפשר למצוא לכך סמך, מעיר ערבית הנקראית חיסבן, בעמאן שבירדן. המתבונן במפות צריך למתוח קו ישר מהעיר אשדוד לצד מזרח. כ – 110 ק"מ בדיוק. מבית שאן המרחק הוא כ-70 קילומטר כדברי הכפתור ופרח.

בפרשתנו (שם לב, לז) מבואר שבני ראובן קיבלו את חשבון, ובנו בה את העיר והחזירו את שמה כפי שהיה קודם ששינה אותה סיחון.

דיבון

גם היא עיר שקיימת בימינו, ורבינו הכפתור ופרח מדד אותה כמהלך חצי יום מחשבון שהזכרנו קודם. דיבון הקרויה כך בימינו, שוכנת כמעט 30 ק"מ דרומית לחשבון. המתבונן במפה ימדוד קו אוירי מחברון לצד מזרח, כ – 60 קילומטר, זו דיבון.

את דיבון קיבלו שבט גד כמבואר בפסוק (שם לד)

יעזר

יעזר היא חלקת ארץ השוכנת צפונית לחשבון, והיא נכללת לרוב יחד עם כל הרי הגלעד. בפרשת חוקת (כא, לב) מצאנו שעם ישראל כבש את יעזר. ובפרשתנו (שם ה) בני גד בנו שוב את אותה עיר בשם יעזר. וגבולם של שבט גד היה מיעזר כולל את כל ערי הגלעד. ולשם כך עלינו להבין מהו הגלעד.

רבינו הכפתור ופרח כותב שאפשר שיעזר היא ארץ עוץ הנכרת אצל איוב. אולם בימינו קשה לקבוע היכן היא קיימת ויש לכך השערות באזור העיר יזער שהיא כ – 65 ק"מ בקו אווירי ישיר מזרחית לכפר גינוסר שעל גדול הכנרת.

גלעד

יש להבחין בין הרי גלעד, לבין ערי גלעד. את המקור לכך מצאנו מיעקב הנמלט מלבן הארמי, ולבסוף כשהשיגו שכן יעקב בהר, ואילו לבן תקע אוהלו בהר הגלעד. הרי שהר הגלעד הוא הר ידוע שאינו כולל את יתר ההרים שבארץ הגלעד. ואם לא די בכך, ישנה עיר בתוך ההרים הללו שנקראית בשם גלעד. וממנה בונה הכפתור ופרח את המפת הגבולות של שבט גד.

שמה של עיר 'גלעד' השתנה עם השנים לשם 'גרש'. וכאשר נמדוד מהלך יום וחצי מבית שאן, נגיע לאזור רחב שיש בו למעלה מארבעה נקודות שונות הנושאות את השם ג'רש.

עיר הגלעד מוזכרת בסוף הפרשה, שם בני מכיר משבט משנה כבשו את גלעד, ונתנו אותו לאביהם. הרי שעיר הגלעד נתנה לשבט מנשה. וביאר החזקוני (שם מ) שמכיר היה בנו של מנשה, והיה זקן מופלג שאינו יוצא בצבא. ובזמן שעם ישראל נכנס לארץ ישראל כדי לכבשה, היו הנותרים מאחור חשופים לסכנה, לכן הקפידו למצוא עיירות מבוצרות. משמע שגלעד הייתה עיר מבוצרת.

ובמבט על העיר ג'רש, לא נמצא ביצור או גובה מיוחד בבניית העיר. ולמרות שהיא שוכנת על גבי הר קטן, היא מוקפת בערים ענקיים המאיימים על היושבים בתוכה.

נמרה

אם השערתנו בדבר יעזר נכונה, הרי שקל יותר לכווין את יתר המקומות שציין רבינו. ואכן כתב שמדרום ליזער נמצאת בית נמרה, מרחק מהלך שעה לצד דרום. ובאמת במפה מצאנו במרחק 5 ק"מ את העיר נאמר. והיא חלק מהעמק שראו השבטים קודם כניסתם לארץ ישראל, ואותם רצו משכן לצאנם עד שיכבשו את הארץ.

שבמה

רבינו הכפתור ופרח כתב ששבמה הינה צפונית מזרחית ליעזר. מהלך יום אחד. ואכן מצאנו שם מקום הנקרא שאהבה. והקשה על כך התבואות הארץ (עמוד רסה) שנקודת הציון הזו הייתה בנחלתו ראובן, ואילו רבינו בא לבאר את נחלתו של שבט גד. ולפיכך סובר שהיא נמצאת במקום אחר.