קישוא הינו מין פרי החייב בתרומות ומעשרות. (ב"מ פח:) גזעו של הקישוא נראה כגזע אילן, אולם בהגדרתו הינו שיח. (שביעית פ"א מ"ז)
מכיון שצורתו של הקישוא נדמית כנטיעת אילן, התירו חכמים לחרוש בשדה שיש בה קישואין עד ראש השנה. יש הסוברים שהתירו רק עם יש רוב נטיעות אילן (משנה שם ירושלמי פ"א ה"ו) אולם יש הסוברים שאפילו זרע עשרה קישואין בבית סאה יכול לחרוש כל בית סאה בשבילם. (שם) יש שסברו שאין חילוק בין רוב קישואין או מיעוט, ונקודת החילוק תלויה במין הדלעת, אם אי יוונית או מצרית
יש הסוברים שהיתר זה נאמר דווקא בדלעת יוונית, שהיא גדולה ונדמית כאילן (רמב"ם ע"פ ירושלמי שם)