לפרשת קורח | סיון תשפ"ב

=========================================================================

בהמשך לגליון הקודם, השבוע נעסוק בזיהוי גבולות ארץ הנקראית עבר הירדן.
במשנה בשביעית (ט, ב) מצויין עבר הירדן כחבל ארץ הממוקם במרכז ארץ ישראל. ונחלקו הראשונים אם הוא בתוך גבולות עולי בבל, או שהוא שוכן מעברו המזרחי של הירדן. בירושלמי (שם) ובפשטות לשון התוספתא משמע שהיא מזרחית לירדן, ולמרות ששמות שלוד ובית חורון היו בתוך ארץ ישראל, צריך לומר שהיו כאלה גם מזרחית לירדן (עי חזו"א שביעית ג, כט, וכן הוכיח הדרך אמונה בביאור ההלכה שם ד"ה עה"י מהמשנה הראשונה בגיטין ב.).

ואילו הרמב"ם (שמיטה ויובל ז, ט) סבר שהיא מערבית לירדן, ולמרות שרבים סוברים שעבר הירדן הוא מקום שלא נכבש על ידי עולי בבל (עי רמב"ם שמו"י ד, כו, ועי תוספות יבמות טז. ד"ה עמון, ודרך אמונה שם סקכ"ה ובפרק ז, ס"ק מב), מכל מקום גם החלק שבתוך ארץ ישראל נקרא עבר הירדן. וכן כתב הכפתור ופרח (פרק מח ד"ה ארץ ישראל) וכך הלשון: ודע, שאין זה עבר הירדן שהזכיר ז"ל פ"ד (הכ"ח) שאמר עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם.
והגר"א (שם) ביאר באופן חדש, שאין הכוונה כאן לעבר הירדן, אלא לארץ נחלת שבט בנימין, שמובלע בתוך ארץ יהודה, ולכן סימן התנא את מיצריו באופן נפרד. [ועי' בתפארת ישראל שם ד"ה הירדן שהאריך בביאור השיטות]
ונמצא שלגירסת הירושלמי, עבר הירדן מכסה חבל ארץ רחב מאוד. וכפי שכתב הכפתור ופרח, שרוחבו של עבר הירדן כפול ברוחבו משטח ארץ ישראל. וכן לשונו בפרק מז שם: "אבל רחבה יותר ממה שהוא בין הירדן והים הגדול כי זה יומים וזה יום". ואילו לשיטת הרמב"ם מדובר בשטח זהה פחות או יותר ליהודה וגליל, אמנם לשיטת הגאון מדובר באזור קטן עוד יותר, שבו דיני ביעור שונים מיהודה וגליל.
פירוש עבר הירדן
ובאמת כל המעיין בדברי הרמב"ם מתקשה בהבנה, מדוע אזורים שבתוך ארץ ישראל נקראים בשם עבר הירדן, בעוד שמונח זה משמש תמיד לחלק המזרחי שמחוץ לגבולות הארץ. וכמו שכתב הכפתור ופרח (שם) שעבר הירדן בסתם, זה ארץ סיחון ועוג. ובתנ"ך מצאנו 42 פעמים שנזכר עבר הירדן, וברובן המוחלט מדברת התורה על החלק המזרחי, וגם במקומות העוסקים בחלק המערבי, הרי שהוא נקרא כך רק משום שהעומד עמד מחוץ לארץ ישראל, ובכדי להכנס לחלק המערבי של ארץ ישראל היה עליו לעבור את הירדן.
וראה במשנת יוסף (שם הערה ז) שהציע לחלק בין מעבר לירדן שמטבא בקביעות את החלק המזרחי, בעוד שעבר הירדן עשוי לדבר מענין חלק המערבי של ארץ ישראל.
לוד והר המלך
לשיטת הרמב"ם יש לברר את גבולות עבר הירדן, בפרט לאור העובדה שהם מהמקומות שנכבשו על ידי עולי בבל, והמשנה נותנת בהם סימן והם, שפלת לוד, הר המלך, ובית חורון. הר המלך הוא רכס הרים שחזותו בולטת לעין, וראה בגליון הקודם מפה המבליטה את רצועת ההרים הנקראים הרי יהודה. גם לוד ידועה לנו מהעיר לוד של ימינו, וגם היא נמצאת ממערב לרצועת ההרים שמצפון לדרום.
בית חורון
הגבול השלישי הוא בית חורון, וממנו ועד הים נחשב כמדינה אחת. וישנם שני מקומות הנקראים בית חורון. ובספר יהושע (טז, ג – ה) מובא שהיה בית חורון עליון, ובית חורון תחתון. ולכאורה משמע שהיו סמוכים זה לזה, וכן צידד האדמת קודש (קו.) אולם התבואות הארץ סבר שבית חורון עליון היה במקום מרוחק ומזרחי כפי שאפשר להתרשם במפה המצורפת.
והמביט על פני השטח יבחין שבית חורון עליון עומד במקום הר, ומכאן היו שהכריעו שבית חורון של משנתינו עוסק בבית חורון תחתון שנמצא 4 קילומטר מזרחית דרומית למודיעין עילית, בסביבות הכפר הנקרא עד ימינו בית עור אתחתא. ומכאן נבוא לדברי הירושלמי (שם) שהגביל את גבול השפלה של עבר הירדן במקום הנקרא אמאום. והסכימו התבואות הארץ והאדמת קודש, שאמאום הוא באזור לטרון של ימינו. ומשם והילך עד הים הוא העמק של אותו תחום.