נטיעה הינה פעולה של שתילת עצים ואילנות, וכשם שבתבואה נקראית 'זריעה' כך באילנות קרויה 'נטיעה' (שביעית פ"ב מ"ו) יש הסוברים שהיא אמורה גם בנטיעת אילנות קיימים (חזון איש י"ז כ') אמנם יש החולקים שאינו דינו שוה (שו"ת משיב דבר ח"ב ס')
פעולת הנטיעה אינה משפיעה לאלתר. משום שקודם מניחים את השתיל באדמה, ורק כעבור ל' יום הוא נקלט באדמה. ועד ימי קליטתו אין לפעולה כל משמעות (רש"י ראש השנה י: ד"ה: שלושים)
מלאכת נטיעה אסורה בשביעית. אמנם נטיעה אינה מוזכרת במפורש, במסכת גיטין (נד) משמע שנטיעה הינה מלאכה דאורייתא. ונחלקו הראשונים באופן בו היא נלמדת מן הפסוק. יש הסוברים שהיא נלמדת ממלאכת זריעה האמורה בפרשת בהר "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע" (ויקרא כה, ד. ראה ר"ש שביעית א, א) ויש הסוברים שהיא נלמדת מק"ו מחרישה (ר"ש שם) אמנם מדברי הרמב"ם נראה שהיא דרבנן (שמו"י פ"א ה"ד) יש ראשונים שהכריעו שהיא מלאכה דאורייתא. וכן דייקו אחרונים מלשון הגמרא במועד קטן (ג.) שנטיעה הינה מלאכה בשדה ובכרם. (דרך אמונה פ"א ה"ט ביאור ההלכה ד"ה: ועושין)
לשיטות הסוברות שהיא שנטיעה אסורה מן התורה, הרי שהנוטע בשביעית לוקה. אמנם יש אחרונים הסוברים שגם לשיטת שהיא דאורייתא אין לוקין עליה (חזון איש י"ז כ')
בכלל איסור נטיעה אסורה גם נטיעת אילנות סרק, (ירושלמי ד, ד) ומשמע שלשיטות האוסרות מן התורה, גם אילנות סרק בכלל זה (חזון איש י"ט, כ) אמנם יש הסוברים שאילנות סרק אסורות רק מדרבנן (ערוה"ש י"ט, ה)
נחלקו הראשונים באיסור נטיעה בתוספת שביעית. יש אומרים שנטיעת שעץ הנקלט בשביעית חשוב כמלאכה בידים ולכך יש להמנע מלנטוע אילן שיקלוט בתוספת שביעית (רש"י ר"ה י: ד"ה: צריך) אמנם יש שחלקו וסברו שאין כל איסור לגרום קליטה בשביעית (תוס' ר"ה שם ד"ה: שלושים) ויש הסוברים שלעולם אין איסור מהלכות שביעית, אך מפני חשד ערלה שיבואו לחשוד את בעל האילן יש להמנע מקליטה בתוספת שביעית (רמב"ן וריטב"א)
בזמן הזה ששביעית אינה נוהגת יש שהתירו לנטוע סמוך לשביעית למרות שיקלט בשביעית (חזון איש כב, ה) אמנם יש חולקים הסוברים שנטיעה באופן שיקלט בשביעית אסורה בכל אופן (מנחת חינוך רח"צ)